אחד העקרונות הראציונליים הוא עיקרון הסיבתיות: לכל דבר יש סיבה.
הרעיון שלכל דבר שנמצא, כולל למחשבות ולרגשות שלנו, יש סיבה, הוא רעיון ראציונלי, הגיוני. אם לא נניח שיש לדבר סיבה אז - מה היא הסיבה לקיומו של הדבר?
גם כאשר איננו יודעים מה הסיבה, עדיין הסיבה קיימת. מדוע? מפני שלהניח שלא קיימת לדבר סיבה זה כמו להניח שהדבר התהווה מכוח עצמו, בלי סיבה שקדמה לו. הייתכן? פירושו של דבר, שהדבר המסוים, צריך היה להתקיים עוד לפני שהתחיל להתקיים כדי שיוכל להוות את הסיבה לקיומו.
אם נבקש לשלול את קיום הדבר כסיבת עצמו, הרי לא נותר לנו אלא להניח שהדבר פשוט נוצר מן האין. אבל האין הוא הרי כלום, אפס, שום דבר. האם ייתכן שדבר מסוים, נניח עצם כלשהו או מחשבה או רעיון או רגש מתהווה ללא סיבה?
בנקודה הזו, קוראים יקרים, עליכם לבחון רעיון זה בכוחות עצמכם ולחשוב עד כמה ייתכן שדבר נוצר ללא סיבה? מצד שני, אם נניח שיש לדבר סיבה, שתמיד קיימת סיבה לדבר, יהיה עלינו לבחון את הסיבה שקדמה לסיבה ואת הסיבה שקדמה לסיבה הזו וכך הלאה וכך הלאה בשרשרת אינסופית של סיבות שכן לא ייתכן שלאחת מבין כל הסיבות בשרשרת הסיבות לא תהיה סיבה בעצמה כי אז נהיה שוב נוגדים את העקרון הראציונלי שלכל דבר יש סיבה.
אבל שימו לב, שהליכה לאחור בשרשרת הסיבות מוליכה אותנו להתמודד עם רעיון האינסוף שהוא רעיון לא ראציונלי. למה לא ראציונלי? נראה אתכם חושבים את זה לבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה